להפסיק כדורי שינה

בכל מרפאה יש לא מעט מבגרים הנוטלים כדורי בונדורמין, לוריבן , קלונקס בשביל להירגע ולהירדם. תרופות נוספות מהסוג המרגיע והמרדים שהן כביכול פחות בעייתיות הן זולפידם, נוקטורנו, אמביין. תרופות הרגעה ושינה במוח על הקולטנים לבנזודיאזפינים, החומרים המשפיעים על המוח בצורה מרגיעה ומשרה שינה. ברפואה דחופה משתמשים ביכולת של בנזודיאזפינים לפגוע בזיכרון בכך שנותנים את התרופות האלה לפני ניתוח כדי שהחולה ישכח את הכאב. אחד מהחומרים שעובדים במוח בדומה לבנזודיאזפינים הוא אלכוהול שמשפיע בצורה דומה וגורם לאדם שיכור ללכת לישון.

תופאות לוואי של בנזודיאזפינים משכו את תשומת לב שלנו מזה מספר עשורים. פסיכיאטרים אוהבים להאשים את רופאי משפחה ביד קלה על בונדורמין וקלונקס וכך גם רופאי משפחה יודעים להאשים את הפסיגכיאטרים. בסופו של דבר הרבה חוטאים במתן יתר של התרופות האלה כי קל להתחיל אותם אך קשה להפסיק.

מה הצרות הספציפיות שנגרמות על ידי קסנקס, אלפרוליד, קלונקס, בונדורמין, לוריבן, אסיבל, נומבון, נוקטורנו וכו?

1- תרופות אלו גורמות לירידה בתפקוד של המוח, טישטוש, בילבול, חוסר ריכוז, ישנוניות ביום

צעיר הלוקח קלונקס בגלל חרדות לא פעם לא מרוכז ומתקשה לזכור דברים . חלק מזה יכול לנבוע מחרדות אך חלק נוסף מהבעיה נובע מטיפול התרופתי.  זקן הרגיל לקחת בונדורמין עם ירידה הדרגתית בתפקוד המוח יום אחד קם בלילה מבולבל ושובר עצם הירך. (שבר קטלני באחוז ניכר)   חולים בדמנציה המתקשים לישון הרבה פעמים מגיבים לכדורי הרגעה בצורה פרדוקסאלית ונכנסים לחוסר שקט קיצוני.

2- פגיעה בזיכרון

3- התמכרות. כמו כל חומר ממכר, בנזדיאזפינים גונבים ספציפית את אותה המתנה שהם כביכול מספקים:  שינה ורוגע. שימוש בבנזדיאזפימים יותר מחודש עלול לפתח תופאת סבילות לתרופה: הכדור מפסיק להרדים ולהרגיע אך אם לא לוקחים אותו – מופיעים סימפטומים של גמילה שהם חוסר שינה ולחץ.  אנשים הלוקחים קלונסקס או לריבן בשביל להרגע אמורים לקחת אותם בעיקר בתקופת חפיפה בתחילת הכדורים נוגדי דיכאון וחרדה. הבעיה היא שכדורים נוגדי דיכאון וחרדה לא משפיעים מייד ולא גורמים לאפוריה (מצב רוח מרומם). אנשים לא מתאהבים בהם. המטופלים הרבה פעמים מפסיקים את התרופות היותר טובות כמו ציפרלקס פלוטין וונלה , פרוזק אף בלי להתייעץ עם רופא מטפל וממשיכים לקחת “סמים”: קלונקס ולוריבן למרות הנזק הקשה שבשימוש בתרופות האלה לטווך ארוך.

אז מה עושים?  נגמלים מכדורי שינה והרגעה ומרוויחים יותר תפקוד, יותר שינה, יותר רוגע ועוד כמה שנים של חיים.

יש שלוש דרכים להפסיק בנזודיאזפינים:

1- להפסיק בבת אחת וללמוד איך להרגיע את עצמך עצמאית.

2- להפסיק בהדרגה את אותו הסוג שאליו התמכרת (דורש תוכנית של מומחה). בשלב מסויים לפעמים מופיע הצורך בפסיכותרפיה לפיתוח היכולת להירגע באופן עצמאי.

3- להעביר קלונקס לוריבן בונדורמין או וובן לתרופה בנזודיאזפינית אחרת ארוכת פעולה ואז לבנות תוכנית הורדה הדרגתית במינונים שלה.  היתרון הוא שאתה נוטל כדור לא בשעת חרדה אלא בשעה קבועה לכן המוח נהיה פחות תלותי בתרופה הזאת פסיכולוגית. רמה יותר קבועה של התרופה בדם מונעת קפיצות במצב רוח וגורמת לפחות התמכרות.

בכל גמילה מהתמכרות צריך לפתח את היכולת לחסום באופן מוחלט אפשרות של שימוש בחומר הממכר כי זה גורם להתעוררות של התלות