מי שמכור יודע, מה זה דחף לשימוש בחומר ממכר. “דודה” – כמו תולעת חופרת ולפעמים בן אדם לא מסוגל דקה אחת ללא סם. רוצה את זה עכשיו. כל התמכרות בוחרת לייפות את המצב הקשה הזה של תלות. אדם מסביר לעצמו ולאחרים שהוא אוהב את הסם. הוא אומר שהוא פשוט רוצה להשתמש בסם. מה ההבדל בין אהבה, דחף ורצון? איפה האמת?
– אהבה לסיגריות, אלכוהול, הימורים וכל השאר. אהבה היא מילה חיובית המתארת יחסים בין בני אדם ובין אדם למה שיקר לו. אהבה היא בחירה והתקדשות, לקיחת אחראיות ובנייה של יחסי אמון וכבוד . דאגה לזולת. לפעמים יש גם תלות באנשים והתמכרות לאנשים במקום אהבה – יחסים חולניים שגורמים לסבל וירידה בתפקוד. יחסי תלות בחומר קשורים לוויתור על אחראיות לחיים, הרס של חיי משפחה וקריירה, פגיעה בבריאות.
רצון קשור לבחירה שכלית המתקשרת לערכים האמתיים של אדם. יש לי רצון לעשות דברים שקשרים למטרות האמתיות שלי. אני לא מתבייש במה שאני רוצה ואינני מסתיר את זה. הרצון מוסיף לי מוטיבציה לעשות את מה שאני עושה בשביל לשפר את החיים.
דחף מושך אותנו למה שהשכל שלנו דוחה. אדם הפועל על פי דחף מתבייש אבל עושה. מבין שזה הורס אבל עושה. מבין שזה לא מקדם אותו למטרותיו אבל עדיין עושה. הדחף עוקף את השכל, מחליף את הרצון ואת האהבה. ראיתי אנשים שהתגרשו מבני בנות הזוג האהובים בגלל שימוש בסם או הימורים. דחף יותר חזק מרצון ומאהבה והוא דורש את השימוש עכשיו ללא דיחוי. אדם אוהב יכול לחכות לדייט. אדם שרוצה משהו יכול לתכנן ביצוע. אדם המכור איננו עומד מפני הדחף. דחף הוא לא רצון. דחף הוא לא אהבה. זה פשוט מה שמוריד אותנו מרמת יצורים בעלי בחירה חופשית ותבונה לחוסר שליטה וחוסר יכולת בחירה.