התמכרות למסך, מהי?
הורים מספרים על הילדים המכורים שלהם: הילד שלי מכור לטלפון נייד. הילד שלי משחק בפורטנייט עם החברים ולא רוצה ללכת לבית ספר. הבן שלי רואה סרטים במחשב כל הלילה ומתעורר באחת בצהריים ניסיתי לקחת מהבן שלי את הטלפון, והוא שבר את הצלחות במטבח. הוא אומר שאנחנו לא אוהבים אותו. אנחנו לוקחים ממנו את מה שהוא באמת אוהב. הוא לא יוצא מהבית.
מה לעשות כשהילד מכור למסך?
יש שתי דעות, האחת היא לסגור את האינטרנט בבית, לתת לו טלפון כשר ולמנוע גישה למחשב ככל שניתן.
הדעה השניה היא לשים גבולות ברורים ולנסות לשמור על יחסים טובים. להתקין תוכנת מעקב של ההורים עליהם ולהגביל את שעות מחשב. להסביר לילד על הסכנות של ההתמכרות למסך. לכתוב הסכם כתוב וחתום. לקבוע סנקציות ברורות על הפרות גסות של ההסכם.
מה נכון על התמכרות למסך? איזו בין הדעות הללו יותר נכונה?
מידת הנטיה להתמכרות אצל ילדים שונים היא שונה. יש ילדים שההתמכרות היא תכונה מולדת אצלם, וקשה להם מאוד להתגבר על הטבע שלהם. יש ילדים עם עמידות יחסית להתמכרות (אם כי גם הם יכולים להתמכר לאחר שימוש ממושך במסכים ברצף). אם לילד יש נטיה חזקה להתמכרות למסך אך הוא משתף פעולה עם ההורים ניתן לאפשר לו גישה לחלק ממה שהמסך נותן, כלומר מונעים את הדברים “הכי טובים” כי הם הכי ממכרים. זיכרו: כמה שהמוצר יותר טוב ככה הוא יותר ממכר.
הנטיה הקשה להתמכרות למסך עלולה לקרות לילדים בדיכאון. הסיבה לכך היא שהמסך משפיע על המוח בערך כמו סם כימי וגורם לתחושת אופוריה (התרוממות הרוח). האופוריה מתרחשת בזמן השימוש, בהפסקה מופיעים תסמיני גמילה.
כמו כן יש סיכון להתמכרות אצל ילדים הסובלים מחרדות משום שהמסך מנתק את האדם מהמחשבות ומהדימויים המטרידים. המסך ממקד את הקשב ומכניס את המכור לעולם דמיוני בטוח ומוגן. זה קורה לילדים החולים בתסמונת אובססיביות קומפולסיבית (OCD) כי הם מחפשים פעולה שתציל אותם מלחץ פנימי והשימוש האובססיבי במסך ממלא את התפקיד הזה באופן מושלם. זה קורה לילדים עם הפרעת קשב קשה כי הם סוף סוף מרגישים מרוכזים, בטוחים, יש להם אנרגיה ועניין ואף מוצאים לעצמם חברים ומעמד.
יתרה מזו, יש ילדים המכורים למסך שסובלים ממחלות נפש קשות. ההתמכרות אצלם יכולה להיות קשה ביותר. יש להם ירידה ניכרת בתפקוד. לפעמים משחק או צפיית בסרטים אינה מלווה ברגשות המצופים אלא נעשית בצורה “סתמית” כפעולה כפייתית ללא רגש בולט .
גורמי סיכון נוספים להתמכרות למסך:
אחד מגורמי סיכון קשים להתמכרות וגם סימן מובהק להתמכרות הוא העדר תחביבים הלא קשורים למסך וחוסר עניין בדברים אחרים מלבד המסך. אם הילד נראה משועמם, אם יש צמצום חברתי, ירידה בציונים, ירידה במצב רוח – יש להתייעץ ולפעול. לצערנו בארץ ובעולם יש מעט מטפלים שעיקר עבודתם – טיפול בהתמכרות למסך. למטפלים האלה יש תור ארוך והם מאוד לא זולים.
ילד שקיבל גבולות פעמים רבות במוקדם או במאוחר עלול לפרוץ אותן במגוון דרכים מניפולטיביות. הלחץ לפרוץ את הגבולות עולה מהתת מודע שלו, מהמערכת הלימבית במוח באופן קבוע. להורים אין שליטה מוחלטת. ואין גבול לתחכום של ילד שהוא באמת מכור. הוא יבקש לראות לעזור בעבודות מחשב של אחיו, הוא יצפה בשידורי “לייב” של משחק של אחרים, הוא יפרוץ סיסמאות והגבלות, הוא ילחץ על מצפונכם. הוא ימצא את הערכים שלכם שיגרמו לכם לוותר (אהבת חופש, אמפתיה לילד וכו). במובן מסויים זו מלחמת התשה בין חסימה מוחלטת לבין הגבולות. הילד צריך לדעת שהמסך מסוכן מאוד, ושמינון החשיפה חשוב ביותר. אם הוא ישחק כל יום, הוא יגיע לאובדן שליטה בלי לרצות בכך. אנשים מתמכרים לא מרצון, התמכרות היא שינוי מבני ותפקודי של המוח ואם הוא יהיה חמור לא תהיה ברירה אלא התנזרות מוחלטת.
אז מה עושים?
1- מלמדים על התמכרות במסכים באופן קבוע ותדיר. מזכירים שמסך מסוכן. שזה שהחבר שלו משחק שעות רבות לא אומר שזה בסדר (כנראה הוא כבר נפגע).
2- אם נותנים לשחק אז לא כל יום בשבוע לפחות יומיים נקיים ועדיף יותר. נותנים זמן מקסימלי ליממה (כשעה וחצי). אפשרי בונוס לא יותר מחצי שעה אם יעשה מטלות אחרות או ישקיע במשימות הדורשות ריכוז ומאמץ. אם יצא ושיחק יותר מבטלים יום משחק נוסף בשבוע. תוכנת מעקב והגבלת שעות שימוש חובה.
3- לשמור על סדר יום לא לתת מסך מייד לפני שינה. שומרים על שעות שינה בריאות וקימה מוקדמת.
אם התחיל לפספס בית ספר או לרדת בתפקוד סוגרים את האינטרנט בבית לפחות למספר חודשים. הורים יקרים, זה רציני, אם תפספסו את הזמן הילד יכול לחלות בצורה הלא ניתנת לריפוי.
4- חשוב מאוד: לפתח הרבה עיסוקים נוספים,תחביבים : קריאה, נגינה, התעמלות, רכיבה על סוסים, טיולים (למקומות שאין שם וואי פאי). ללמוד יוגה, שחמט, קרטה, שפות. מפגש עם ילדים אחרים וחברים בחוץ, במגרשים, תנועות נוער, טיולים באופניים וכו.
5- חיזוק המוטיבציה להישגים בתחומים הרחוקים מהמסכים. יש ליצור חיזוקים חיוביים רגשיים ועידוד. התלהבות אמיתית בתכנים נוספים עוזרת נגד התמכרות למסך.
6- לפעמים ניתן להעביר חלק מאנרגיית ההתמכרות למשהו אחר כגון: לתת לילד ללמוד מוזיקה בתוכנות לימוד עצמי טאבלט. הילד רוצה את הטבלט אבל בדרך הוא יכול להתאהב בנגינה ואז ניצלתם.
7- יצירת אמון בין הורה לילד והרגשה שההורה סומך על הילד תוביל לשתוף פעולה. בדרך כלל אין לסגור עיניים לחריגות ויש לדבר על זה ללא כעס אך לעיתים רחוקות יש מצבים שבהם חכם להתעלם.
שימו לב!
אם יש חשד לדכאון, אובדנות, חרדות קשות או הזיות, פנו לפסיכיאטר. במקרים כאלה אסור להתעקב. יש “להתעורר” בזמן ולא כשמאוחר מידי. לפעמים נדרש אשפוז. לפעמים צריך טיפול תרופתי בתרופות נוגדי דיכאון או תרופות אחרות לפי החלטת הפסיכיאטר או אף רופא משפחה שיודע לטפל בדברים כאלה.