גידול בריאות נגרם מעישון הסיגריות
גידול בריאות מתחיל להתפתח שנים רבות לפני גילויו. הוא גודל לעט ואוסף מוטציות עד שיום אחדהוא מתחיל לגדול מהר. תוך שנתיים -שלוש גידול בריאות מסיים את מלאכתו. לפעמים מגלים אותו בעקראי ולפעמים .- כשמלאכת ההרס התקדמה. רב האנשים שלקו בסרטן ריאות עישנו. לגבר המעשן קופסה ליום סיכון למות מסרטן ריאות פי עשרים ואחד מאדם שלא עישן. גבר המעשן סיגריה אחת ליום ימות מגידול בריאות בשכיחות פי חמש מאדם הלא מעשן.
לפני יושב אדם מבוגר ומדבר איתי על מחלתו. יש לו גידול בריאות. הוא לא גדול – אחד וחצי סנטימטר אך הספיק לשלוח גרורות לבלוטות למפה במרכז הריאות, בבטן ובמוח. השיחה שלנו אינה דרמתית. היא עניינית. כמותרפיה, הקרנות, תכניות. כמה עישנת? חמישים שנה עישנתי קופסא ליום. עכשיו אני מעשן פחות -5-6 סיגריות. לא רוצה יותר. אני לא רוצה לעשן אך לא יכול להשתחרר. מעשן למרות הפחד. סיגריה מרגיעה .אותי והריי אני כל כך זקוק לרוגע! הרוגע שלי נלחם עם הגידול בריאות. האם יש הגיון בדבריו? אם רוצים למצוא הגיון – זה תמיד אפשרי. אין דרך להוכיח משהו לאדם המכור. איפה שיש התמכרות שם השכל תמיד עובד בשביל התירוצים. המעשן בדרך כלל יודע לשכנע את עצמו, אבל אנחנו יודעים: הפסקת העישון אצל אדם שלקה בגידול ריאתי מעלה את הסיכוי שלו לשרוד מכמעט אפסי למעט ממשי יותר.
כשאני מסתקל בעיניים של אדם שחלה במחלה קטלנית, אני לא נותן מקום לפחד ומגרש אותו מליבי. אני נותן לעצמי להריש חמלה. זה לא פשות. יש שבורחים. אני מסוגל לזה בגלל אמונתי שהחיים של אדם שחלה בגידול בריאות עדיין מלאים במשמעות קדושה. הוא חי – זה אומר שכל מה שקורה לו הוא חלק מסע הנשמה. גם החוזק שלו וגם החולשה מלווים את הנשמה כחברים לדרך. הם לוחשים לה אך הם רק המלווים. עם כל זה הכאב כמו זקיף לא עוזב את מקומו בלב שלי כי אני רואה בטעות העישון את הכנעיה למוות. עישון זו כניעה לאוייב האנושות. בסופו של הדרך כל אחד מאתנו מובס אך אני לא אוהב את המצב שהאוייב המנצח הוא סיגריה שאדם קנה במו ידיו.