מי יעזור או מה יעזור?
אדם מכור לא מתחיל מהשאלה , מי יעזור לי? בהתחלה הוא שואל שאלה יותר פשוטה והיא: “מה יעזור לי”? לכתחילה אדם מכור מחפש חומרים. הרגשתי רע אבל ריקנתי כמה בקבוקי בירה וזה עזר לי. הייתי בדיכאון ובלעתי כמה כדורים. זה מיד עזר לי. לא יכולתי לישון – נרדמתי אחרי סיגריה עם קנאביס. מכור מחפש חומר טוב. מכור צריך חומר חזק, שיעזור מייד. אין לו סבלנות. מה שלא עוזר מיד לא נחשב בעניי מכור לעזרה אמתית.
מי יעזור לי? למי אחראיות על הצלתי? קרה נס. אלוהים ריחם על המשתמש ונתן לו להתנקות מ”חומרים טובים“. מה הללה? על פי רוב אנשים שיוצאים ממכוני גמילה פיזית תוך זמן קצר חוזרים לשימוש. לעיתים אלכהוליסט יוצא מאשפוזית בדרכו לקיוסק הראשון . שם הוא מיד קונה משקה וחוזר לשתות כאילו לא קרה כלום. בשביל לצאת מהאופל של התמכרות צריך למצוא את האור. אדם שעכשיו יצא משימוש מוצא את עצמו בעולם עפור, חסר אנרגיה, דיכאוני ומשעמם. בשביל לחזור ליהנות מהחיים, הוא צריך ללמוד מחדש, איך עושים את זה. המשתמש המתנקה צריך ללמוד, איך לחיות, איך להתמלות באנרגיה מחיי יום יום ולא מסמים.
התמכרות למטפל
אם קרה עוד יותר נס והמתנקה מוצא מסגרת טיפולית טובה, הוא יכול להתמכר גם לטיפול עצמו. הוא שואל שאלה חדשה שדומה מאוד לשאלה הראשונה: מי יעזור לי. מי ישחק תתפקיד של כוסם? מי יהיה המשיח הגואל? ה”אני” אצל משתמש לא חזק במיוחד. תחושת עצמי ירודה. הוא לא סומך על עצמו. המכור מחפש, מי יציל אותו כמו שפעם הוא חיפש, מה החומר שיציל אותו. לפעמים הוא עובר ממטפל למטפל. לפעמים הוא דבק במטפל ומנסה לשבור גבולות. קשה לצפות מהמטופל הפסיכולוגי לקחת אחראיות מלאה על התקדמות. אבל לפעמים לא לוקחים אפילו קצת. אי לקיחת אחראיות נותנת את הבונוס במקרה של חזרה לשימוש. “זה לא אני עשיתי”. הדוקטור הוא המציל והדוקטור הוא גרם לי לחזור לשימוש. חיפוש אחרי הדוקטור הטוב בקלות הופך להאשמה.
אחראיות
להשתחרר מהתלות. זה לא רק לטפל בחומרים. זנ כולל שחרור מתלות באנשים ובהתנהגויות. זה גם שחרור מהתלות במטפלים. לא הכדור יעזור לך ולא הרופא. מטפל בהתמכרויות או פסיכולוג הם רק עוזרים לך לאלהתבלבל במסלול אבל הם לא ילכו במקומך. כדור וטיפול פסיכולוגי יכולים לחזק את הכוחות של מי שהולך בדרך נכונה. רק אתה עצמך וכוח העליון. רק אתה תצליח על ידי בחירה בטוב, על ידי ענווה ונחישות.